היסטוריה של פיתוח סוללת ליתיום ברזל פוספט

ניתן לחלק את הפיתוח של סוללות ליתיום ברזל פוספט לשלבים החשובים הבאים:

שלב ראשוני (1996):בשנת 1996, פרופסור ג'ון גודנו מאוניברסיטת טקסס הוביל את AK Padhi ואחרים לגלות שלליתיום ברזל פוספט (LiFePO4, המכונה LFP) יש את המאפיינים של הגירה הפיכה פנימה והחוצה של ליתיום, מה שהיווה השראה למחקר העולמי על ברזל ליתיום. פוספט כחומר אלקטרודה חיובי לסוללות ליתיום.

עליות ומורדות (2001-2012):בשנת 2001, A123, שהוקמה על ידי חוקרים כולל MIT וקורנל, הפכה במהירות לפופולרית בשל הרקע הטכני ותוצאות האימות המעשיות שלה, ומשכה מספר רב של משקיעים, ואפילו משרד האנרגיה האמריקאי השתתף. עם זאת, בשל היעדר אקולוגיה של רכב חשמלי ומחירי נפט נמוכים, A123 הגישה בקשה לפשיטת רגל ב-2012 ולבסוף נרכשה על ידי חברה סינית.

שלב ההתאוששות (2014):בשנת 2014, טסלה הודיעה שהיא תהפוך את 271 הפטנטים הגלובליים שלה לזמינים בחינם, מה שהפעיל את כל שוק רכבי האנרגיה החדשים. עם הקמת כוחות חדשים לייצור מכוניות כמו NIO ו-Xpeng, המחקר והפיתוח של סוללות ליתיום ברזל פוספט חזרו למיינסטרים.

שלב העקיפה (2019-2021):מ-2019 עד 2021,היתרונות של סוללות ליתיום ברזל פוספטבעלות ובבטיחות אפשרו לנתח השוק שלה לעלות על סוללות ליתיום משולשות בפעם הראשונה. CATL הציגה את הטכנולוגיה נטולת המודול Cell-to-Pack שלה, אשר שיפרה את ניצול המקום ופשטה את עיצוב ערכת הסוללות. במקביל, סוללת הלהב שהשיקה BYD גם הגבירה את צפיפות האנרגיה של סוללות ליתיום ברזל פוספט.

התרחבות השוק העולמי (2023 עד היום):בשנים האחרונות, חלקן של סוללות ליתיום ברזל פוספט בשוק העולמי גדל בהדרגה. גולדמן זאקס צופה שעד 2030 נתח השוק העולמי של סוללות ליתיום ברזל פוספט יגיע ל-38%. ‌